באר שבע היא בירת הנגב, עיר של ניגודים שיש לה אופי חם, קהילתי ומאוד ייחודי. עבור סטודנטים, העיר הזו היא לא פחות מיקום מקביל: סביב אוניברסיטת בן גוריון ובית החולים סורוקה מתקיימת "בועה" סטודנטיאלית שהיא כנראה התוססת והמגובשת ביותר שיש. הכל קורה פה ברחובות הקטנים – פאבים שכונתיים עמוסים, מסיבות דירה, חומוסיות והמון צעירים שהולכים ברגל לכל מקום. האווירה פה פחות פלצנית ויותר זרוקה, קז'ואלית ובגובה העיניים. העיר עצמה מציעה גם מרכזי קניות ענקיים וסצנה קולינרית ואמנותית שמתפתחת בעיר העתיקה, אבל הלב האמיתי של חיי החברה פועם חזק סביב הקמפוס. מי שמחפש חוויה חברתית אינטנסיבית, פתוחה ומחבקת, ימצא פה קרקע פורייה לשנים הכי טובות שלו.
שוק השכירות באזורים הסטודנטיאליים הוא עולם בפני עצמו שמוכתב לחלוטין על ידי שנת הלימודים. השכונות המבוקשות ביותר (שכונה ד', שכונה ב', חלקים משכונה ג' ושכונה ו') עוטפות את האוניברסיטה, והקרבה לשער הקמפוס (ולמרכז הספורט) קובעת את המחיר. רוב הדירות פה הן בבנייני שיכון ישנים וותיקים ("בלוקים"), לרוב ללא מעלית, עם צנרת שידעה ימים יפים יותר. מגורי שותפים הם הסטנדרט המוחלט, ויש פה תרבות של העברת דירות, חוזים וריהוט מפה לאוזן. למרות שהמחירים עדיין נוחים ביחס לערים גדולות אחרות, הם זינקו בשנים האחרונות, והתחרות על הדירות הטובות באמת – אלה ששופצו על ידי משקיעים – יכולה להיות אגרסיבית. מי שיבחר להתרחק לשכונות החדשות והמרווחות יותר כמו רמות או נווה זאב, ימצא בנייה מודרנית למשפחות, אבל ישלם את המחיר בניתוק מהווי ה"בועה".
ביומיום, אם אתם גרים בשכונות של האוניברסיטה, ההתניידות שלכם תהיה כמעט כולה ברגל או באופניים (רק תקפידו לקשור אותם טוב ולהעלות סוללות הביתה, מכת הגניבות מוכרת לכולם). קל מאוד להעביר פה סמסטר שלם בלי לצאת מהרדיוס השכונתי. תחנת הרכבת "צפון/האוניברסיטה" ממוקמת ממש על הקמפוס והיא גלגל הצלה מושלם ונוח לנסיעות הביתה בסופי שבוע. הפשרות בבאר שבע דורשות הסתגלות: מזג האוויר המדברי אומר קיץ לוהט ולילות חורף קפואים, סופות אבק מדי פעם, והתשתיות בחלק מהשכונות הוותיקות יכולות להיות מתסכלות. אבל עבור רוב הסטודנטים, הקהילה, החברים שנמצאים במרחק שתי דקות הליכה, והתחושה שכולם באותה סירה, מפצים על כל קיר מתקלף בחדר המדרגות.