הרצליה היא עיר שיש לה למעשה שתי זהויות שחיות זו לצד זו, והיא מציעה איכות חיים מהגבוהות שיש. מצד אחד, אזור התעשייה התוסס, המרינה ורצועת החוף המרהיבה במערב, ומצד שני – העיר עצמה שמרגישה ברובה כמו פרבר בורגני, מבוסס וירוק. האווירה פה רגועה, משפחתית מאוד, עם דגש חזק על חינוך, מדשאות ופארקים. עם זאת, בזכות אוניברסיטת רייכמן, יש בעיר קהילה סטודנטיאלית גדולה שמזריקה חיים למרכז העיר ולבתי הקפה לאורך רחוב סוקולוב. סצנת הבילויים והקולינריה כאן חזקה, אבל היא מרוכזת ברובה באזור התעשייה, כך שהעיר עצמה נשארת שקטה בלילות. זו לא עיר של מסיבות מחתרתיות, אלא של מסעדות מצוינות, ברים מעוצבים והליכות ערב בפארק. למי שמחפש חיים נוחים, בטוחים ואיכותיים קרוב לים – הרצליה היא יעד מבוקש מאוד.
שוק השכירות כאן רותח, יקר, ודורש תקציב בהתאם. הפערים בין השכונות ברורים: הרצליה פיתוח ונוף ים במערב מציעות וילות ודירות יוקרה שפונות לקהל של הייטקיסטים בכירים ותושבי חוץ. מעבר לכביש, "הרצליה הירוקה" היא הגביע הקדוש של המשפחות – שכונה שקטה, מטופחת ויקרה להחריד. במרכז העיר (סביב סוקולוב, בן גוריון והרחובות הקטנים שיוצאים מהם) תמצאו בניינים ותיקים יותר, שם גם מתרכזים רוב הסטודנטים והזוגות הצעירים שמחפשים שכר דירה שפוי יותר, למרות שגם כאן מדובר במחירים גבוהים. שכונות מזרחיות ודרומיות כמו נווה עמל ושיכון דרום עברו מתיחת פנים מסיבית עם פרויקטים של התחדשות עירונית, ואילו שכונת גליל ים החדשה מספקת היצע ענק של מגדלים מודרניים למשפחות שרוצות הכל חדש ומוכנות לשלם את הפרמיה.
ביומיום, הרצליה היא עיר שהרבה יותר קל להתנהל בה עם רכב, וזה מגיע עם מחיר של פקקים. היציאות והכניסות לעיר בשעות העומס (בעיקר סביב מחלף הסירה, צומת כדורי ואזור קניון שבעת הכוכבים) דורשות סבלנות של ברזל. תחנת הרכבת מצוינת ונוחה מאוד, אבל בגלל שהיא ממוקמת על קו התפר של העיר, רוב התושבים צריכים אוטובוס או קורקינט כדי להגיע אליה. הליכה ברגל עובדת יופי בתוך השכונות עצמן או לסידורים במרכז, אבל כדי להגיע לים או לאזור התעשייה מהעיר עצמה – תצטרכו גלגלים. הפשרות כאן ברורות: יוקר המחיה מורגש, ויש תלות מסוימת ברכב פרטי. אבל למי שיכול להרשות לעצמו, הרצליה מספקת עסקת חבילה כמעט מושלמת: עיר בטוחה, ירוקה, עם קהילה חזקה וחיי מסחר מעולים.
נסו את דורית בחינם