רמת גן יושבת ממש על הגבול המזרחי של תל אביב, מספיק קרובה כדי שמכמה רחובות תוכלו לחצות את הגבול בלי לשים לב בכלל, אבל יש לה אופי משלה. יש את מתחם הבורסה עם מקבץ גורדי השחקים שמעצב את קו הרקיע ומרכז עסקים פעיל שנבנה סביבו, ואז רצועות ארוכות של רחובות מגורים שקטים וירוקים יותר ברגע שמתרחקים מהמגדלים. תמהיל האוכלוסייה פה מגוון יותר מזה של תל אביב: חבר'ה צעירים שהמחירים בתל אביב דחקו אותם החוצה, משפחות שרוצות יותר ספייס, סטודנטים (אוניברסיטת בר-אילן נמצאת כאן), והמון תושבים ותיקים שנמצאים באותו בניין כבר עשורים. היא מרגישה כמו עיר אמיתית בזכות עצמה, פשוט עם קצת פחות אגו מהשכנה שלה.
מבחינת שכר דירה, רמת גן הייתה פעם הפתרון הברור של "מעבר לכביש והרבה יותר זול". היום זה קצת פחות נכון. המחירים מטפסים בהתמדה ככל שיותר אנשים מוותרים על תל אביב עצמה, והפער הולך ומצטמצם, במיוחד באזורים שקרובים לגבול. עדיין, בדרך כלל תקבלו כאן יותר שטח על הכסף שלכם מאשר בתל אביב, והשוק מרגיש קצת פחות היסטרי, למרות שדירות שוות עדיין עפות מהר. הבניינים פה הם מיקס אמיתי – הרבה בלוקים ישנים משנות ה-60 וה-70 (שחלקם נהרסים ונבנים מחדש במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית), לצד מגדלים נוצצים חדשים, במיוחד סביב הבורסה והצירים הראשיים. דירות ישנות ששופצו הן הרבה פעמים עסקת הזהב פה.
מבחינת תחבורה, אתם במצב טוב: הרכבת הקלה עוברת ממש בתוך העיר וזורקת אתכם למרכז תל אביב בלי צורך ברכב, ויש המון אוטובוסים. הפשרה העיקרית היא שחלקים מסוימים של רמת גן – במיוחד סביב נתיבי איילון והבורסה – הם רועשים ועמוסים בתנועה, בעוד שאזורים אחרים, מזרחה יותר במעלה הגבעה או סביב הפארק הלאומי, שקטים וירוקים להפליא. זו אחלה בחירה אם אתם רוצים לעבוד או לבלות בתל אביב אבל לחזור הביתה למקום שלא מרגיש כמו מסיבה אינסופית, וזה הפך ליעד מועדף לזוגות ומשפחות קטנות שרוצים חיי עיר בלי המחירים של תל אביב.